א. המסורה ככלי פרשני

חיבור ההכרעות לרבנו יעקב בן מאיר תם 148 ר״ת להערה בצורה שונה מתגובתו בדיון הקודם, אך שוב משתמע מדבריו שאין הוא פוסל שימוש פרשני במסורה . ( 1 ) ‘אף כי לעבד משֹל בְּשָׂרִים׳ ( משלי יט, י ) [ סעיף 5 ] — מנחם סיווג את ‘משל בשרים׳ לקבוצת השורש בשׂ"ר . דונש סבור כי הבי״ת של ‘בשרים׳ אינה שורשית, אלא משמשת כאות יחס . לאחר שדחה את פירושו של דונש ופירש את הפסוק על פי מנחם, מוסיף ר״ת : ‘אמנם מנחם בפיהו נכונה, ובהניחו “חיי בְשָׂרִים לב מרפא״ ( משלי יד, ל ) כמשמעו [ . . . ] כי שני “בשרים״ הם בכל הקרייה . ואע״פ כי המסורת גדולה חברם עם הנפתרים בתרין לשנין, כאשר חיבר “חרשתם בעגלתי״ ( שופטים יד, ח ) עם “חרשתם רשע״ ( הושע י, יג ) בתרין לשנין . יען “חרשתם בעגלתי״ חרישה ממש, ו״חרשתם רשע״ דוגמא . כמו כן הפליג “חיי בשרים״ הנשמע בשר ממש, ו״משול בשרים״ — אנשים בני בית אדוניו ולא בשר ממש . ואולי הנוטים אחרי דונש כתבוהו במסורת בתרין ליש׳ . כי לולא זה, היה מביאו דונש לראייה׳ . פירוש : לכאורה נראה שהצדק עם דונש, שכן ‘בשרים׳ הוכנסה לקבוצת ‘תרין לשנין׳ כמו ‘חרשתם׳ . לפיכך מתקבל ש׳חיי בשרים׳ משמעו בשר ממש ו׳משל בשרי...  אל הספר