הארמית המקראית

131 פרק ה : לשונות אחרות : לשון המשנה, ארמית לסוגיה, ערבית עצה . לפיכך גם ‘מעֻטה׳, שהפָּעַל שלה הוא עָט, עניינו עצה . משמעות ‘מעטה׳ ו׳עיט׳ שונה ממשמעות ‘עֹטה אור׳ שהפָּעַל שלה הוא עָטָה . נמצא שמשמעות ‘מעטה לטבח׳ היא : [ החרב ] מתוכננת 35 לטבח . ( 3 ) ‘פִּגְּרוּ מעבר׳ ( שמואל א ל, י ) [ סעיף 143 ] — ר״ת מפרש את ‘פגרו׳ : ‘בטלו זה את זה מעבור את נחל הבשור לבלתי לכת אחרי דוד, כמו “בטילו המון 36 באדרע וחיל״ ( עזרא ד, כג ) ; “ובטלו הטחנות״ ( קהלת יב, ג ) ׳ . ר״ת מפרש את ‘פגרו׳ בעזרת שני פסוקים המתארים מצב דומה לזה שבפסוקנו . לפיכך ‘פגרו׳ משמעה הוא כמו ‘בטילו׳ הארמית שעניינה מנעו זה מזה . ( 4 ) ‘וַיְגֹאֲלוּ מן הכהונה׳ ( עזרא ב, סב ) [ סעיף 88 ] — במסגרת הדיון ר״ת מביא דוגמאות לתופעה של שורשי משמעות והיפוכה . 37 מבין הדוגמאות בוחר ר״ת להתייחס ביתר פירוט לזוג ‘שתול׳ ( תהלים א, ג ) — ‘אֶשְׁתּוֹלְלוּ' ( תהלים עו, ו ) . זאת בגלל המורפולוגיה החריגה של ‘אֶשתוללו׳, הנראית כפועל בעתיד, אך משמעה כפועל בעבר : ‘ולי נראה בעיני “אשתוללו״ כמו “אחרי 38 כן אֶתְחַבַּר״ ( דה״ב כ, לה ) . ופתרונו : נשתוללו ונעשו...  אל הספר
הוצאת אוניברסיטת בר אילן