119 פרק ד : מאפיינים פרשניים ייחודיים מהשורש רג״ל . על כן, לדעת דונש, שורש ‘תרגלתי׳ הוא תרג״ל . דונש מתייחס רק להיבט המורפולוגי ואינו מבאר את משמעות השורש ולא את העניין . ר״ת טוען כי אין מחלוקת בין מנחם לדונש, והא ראיה : מנחם סיווג במחברתו ( עמ׳ 401 ) את הפסוק הנידון מתחת לשורש תרג״ל . אשר לקביעתו של מנחם כי ‘תרגלתי׳ מקורה מ׳רגל׳, אומר ר״ת, כי כוונת מנחם הייתה : ‘ולא להסיר התי״ו אך להגיע ליושר הפתרון . והאמנם פתרנו מרגל׳ . ביאור : כוונת מנחם הייתה להבהיר את האטימולוגיה של ‘תרגלתי׳ ולא להגדיר את שורשה .
אל הספר