ג. סמנטיקה

חיבור ההכרעות לרבנו יעקב בן מאיר תם 102 ( 2 ) ‘בעלי אֲסֻפּוֹת׳ ( קהלת יב, יא ) [ סעיף 69 ] — במסגרת הדיון ב׳אספות׳, מפרש ר״ת את הפסוק ‘ויֹתֵר מהמה בני הִזָּהֵר עשות ספרים הרבה אין קץ ולהג הרבה יגיעת בשר׳ ( קהלת יב, יב ) . פירושו לפסוק כולל שני ביאורים סמנטיים בלתי שגרתיים : ‘ויותר מאשר כתבתי אני שלמה, הזהר בני עשות ספרים הרבה [ . . . ] וקיבוץ ספרים הרבה יהיה יגיעת האדם [ . . . ] יגיעת האדם וסחרו ורווחו יהיה קיבוץ ועשיית ספרים כי טוב סחרם מסחר כסף . והוא יהיה יגיעת כפיו שיעמל ושיחכם תחת השמש . “להג״ פתרונו לפי עיניינו — קיבוץ ועשייה׳ . ר״ת מפרש את ‘הזהר׳ באופן חיובי ( ! ) : השתדל לעשות — לאסוף וללמוד ספרי חכמה, יותר מאשר אלה שכתב שלמה . 29 את ‘להג׳ היחידאית הוא מפרש על פי הקשרה ובהתאם לפירוש חלקו הראשון של הפסוק . ( 3 ) ‘וְשַׂכֹּתִי כַפִּי עליך׳ ( שמות לג, כב ) [ סעיף 156 ] — ר״ת מבהיר שמשמעו של ‘ושכתי׳ אינו סיכוך : ‘כי היה למחוקק לחקות “ושכתי עליך עד עברי״ או “ושכתי בכפי עליך עד עברי״, כמו “באברתו יסך לך״ ( תהלים צא, ד ) וכמו “סכתה בענן לך״ ( איכה ג, מד ) . ועוד, כי דרך מן הצד שָׂמוֹ ה...  אל הספר
הוצאת אוניברסיטת בר אילן