פירוש על פי דמיון בין מצבים

חיבור ההכרעות לרבנו יעקב בן מאיר תם 92 את הפסוק על פי המשמעות המקובלת של ‘בצלם׳ בעזרת שלושה פסוקי מקרא אשר יחדיו מתארים רעיון דומה לזה שבפסוקנו . הדיון הרביעי עוסק במשמעות המעורפלת של הנטייה ‘חֹנָךְ׳ . גם כאן מזהה ר״ת מצב שהוא דומה לזה המתואר בפרק יד בתהלים . שני הפרקים הם כמעט זהים . הדמיון שבין שני הפרקים משליך על היכולת לפרש את ‘חֹנָךְ׳ . בדיון החמישי נחלקים השלושה במשמעות הנטייה היחידאית ‘צָפַד׳ . ר״ת רואה את המצב שבו איוב מתאר את גופו בזמן רעב, כמצב דומה לזה המתואר בפסוקנו, ובהתאם לכך מפרש את ‘צפד׳ . 72 ( 1 ) ‘לא נאוה לכסיל תענוג אף כי לעבד מְשֹׁל בְּשָׂרִים׳ ( משלי יט, י ) [ סעיף 5 ] — דיון זה עוסק בשאלה אם הבי״ת של ‘בשרים׳ היא שורשית או שהיא משמשת כאות יחס . ר״ת מכריע כמנחם : ‘אך שלמה בחכמתו למד דעת את העם פן ימשיל איש את עבדו על בני ביתו ובניו וכל אשר לו . ואנשים חניכיו ילידי ביתו — אנשים הנקראים בשרים . כמו “יבא כל בשר להשתחוות״ ( ישעיהו סו, כג ) ׳ . לפיכך פירוש הפסוק הוא : לא נאה לכסיל תענוג . קל וחומר שאין זה נאה לעבד המתמנה על ידי אדוניו למושל על קניינו ועל בני ביתו, שהם ה׳...  אל הספר