פשוטו של מקרא

חיבור ההכרעות לרבנו יעקב בן מאיר תם 70 היא כעס, אך טוען כי ‘נס׳ הוא שם עצם והבי״ת משמשת כאות שימוש . לפי פירושו של דונש, משמעות הפסוק היא : לעומת זה המלך בכעס ובקצף רב ואמר להאביד את כל חכמי בבל . פירוש זה יוצר בעיה תחבירית של וי״ו מיותרת בתיבה ‘ואמר׳ . דונש פותר את הבעיה באמרו כי זו וי״ו טפלה חסרת משמעות תחבירית . ובלשון דונש : ‘וי״ו טפל בפתרון נופל׳ . ר״ת מכריע כמנחם ומביא כמה טעמים לעמדתו . לבסוף ר״ת מסכם תוך ניסוח כלל : ‘הלא טוב לנו פתרון כפשוטו׳ . כלומר יש לפרש באופן כזה, שהפירוש לא יגרור אחריו חריגה לשונית כדוגמת וי״ו טפלה . 72 ( 2 ) ‘מים תִּבְעֶה אש׳ ( ישעיהו סד, א ) [ סעיף 78 ] — לאחר שפירש את שלושת הפעלים : ‘תבעה׳, ‘נבעה׳, ו׳יביע׳, ר״ת מגדיר את הייחוד שבפירושו כ׳פירוש מקראות לפי פשוטם׳, שכן בפירושו הצליח להציג מכנה משותף אחד לשלושת הפסוקים, אשר מספק פירוש ריאלי לכל אחד משלושת המצבים המתוארים בפסוקים . 72 באופן מרומז טוען ר״ת גם לשלילת פירושו של רש״י, שפתרונו מוסיף מילה לפסוק והופך אותו ל׳מקרא קצר׳ .  אל הספר