חיבור ההכרעות לרבנו יעקב בן מאיר תם 36 בטור אחד . השירים שבחיבור כתובים על פי דגם של ‘אריח על גבי אריח ולבנה על גבי לבנה׳ . השורה הרביעית שבשיר הסיכום כתובה באותיות גדולות במיוחד . כל סעיף דיון מתחיל במילה שעליה נסוב הדיון . מילים אלה הן בעלות אותיות גדולות ומודגשות . הסעיפים מתחילים ומסתיימים באמצע השורה . כל סעיף מסתיים בסימן גרשיים אחרי האות האחרונה . כתב- היד אינו מפוסק . בסופי שורות שבהן לא נותר מקום למילה שלמה, ממלא הסופר את המקום באות אל״ף שמעליה סימן גרשיים . הסופר נוהג לקצר מילים שמקובל לקצר אותן כמו או׳ ( = אומר ) , וגומ׳ ( = וגומר ) , אש׳ ( = אשר ) , ישר׳ ( = ישראל ) , מסור׳ ( = מסורת ) , ליש׳ ( = לישן, לישנין ) . כאשר מתחלפות לסופר שתי מילים בסדרן, הוא מסמן על המילה שצריכה להיות ראשונה את האות א ועל המילה האחרת את האות ב . מילה שדולגה נרשמת במקומהּ בין השורות, או על הגיליון בתוספת סימן גרשיים במקום המיועד לה בשורה . מחיקה נעשית על ידי העברת קו דק על המילה או על האות . כתב- היד אינו מנוקד, למעט שתי מילים לועזיות וכמה מילים עבריות . וטיקן , הספרייה האפוסטולית 402 — כתב- היד מ...
אל הספר