25 הקדמה חמשת הפרקים שבהמשך עוסקים בניתוח דרכו הפרשנית של ר״ת למקרא . הפרק השני עוסק בכללי פרשנות שר״ת משתמש בהם לצורך פירוש פסוקי מקרא במסגרת הכרעותיו . הכללים מתפרסים על מגוון של כלי פרשנות . להלן דוגמה מתחום התקבולת : ‘וְכַנָּה אשר נטעה ימינך׳ ( תהלים פ, טז ) [ סעיף 111 ] — מנחם פירש את ‘כנה׳ כפועל בציווי שמשמעו זהה ל׳כוננה עלינו׳ ( תהלים צ, יז ) . דונש פירש את ‘כנה׳ כשם נרדף לגפן . דונש מתבסס על קשר של תקבולת בין פסוק זה לקודמו : ‘אלהים צבאות שוב נא הבט משמים וראה ופקד גפן זאת׳ . ר״ת מאמץ את פירושו של מנחם ודוחה את פירושו של דונש, תוך כדי ניסוח כלל הנוגע לתופעת התקבולת : ‘לא מצאנו ברוב מזמורים כפל מילה של שם דבר ענין אחד במקום בתחילת פסוק שני׳ . ביאור : השימוש בכלי התקבולת מותר רק בתחום של פסוק אחד ואין להפעילו בין שני פסוקים, כפי שהופעל על ידי דונש . הפרק השלישי סוקר את שיטות פירושו של ר״ת למילה הבודדת . ר״ת עושה זאת במגוון של דרכים המבוססות על שורש, הקשר ענייני, שיכול אותיות, חילוף בין עיצורים, הֶלחם, שורשי משמעות והיפוכה, מבנה ספרותי, תורת הלשון ודמיון בין מצבים . להלן דוגמה לפי...
אל הספר