הרוע מופנה גם החוצה, בצורה של סדיזם של ק' כלפי בעלה וכלפי ילדיה, שברגעים אלו היא מוכנה לוותר עליהם, מצטערת על שהביאה אותם לעולם ולעולמה, ומייחלת למותם . היא מאבדת את יכולתה לראות בהם סובייקטים שיש להם מרכז נפשי ייחודי להם, והם הופכים לאובייקטים של הסבל והסדיזם שלה . בחוסר רגישות היא נותנת להם לחוש שהם מיותרים, אינם משמעותיים לה ואינם שייכים אליה . היא מאמללת אותם ובכך גורמת להם מבוכה וסבל רב . חאן רואה את מצבי השתיקה בטיפול כמבטאים את הטראומה המצטברת והשלכותיה כפי שאלה באים לידי ביטוי בשלבי חיים מאוחרים . את השליליות, האפתיה וחוסר המעש הוא מבין על פי רוב - בדומה לוויניקוט - כקריאה לעזרה וכביטוי לנטייה אנטי‑‑חברתית . לדידו, סובייקט יכול להחביא את עצמו בתוך סימפטומים, להעלים את עצמו או להיעדר לתוך סוד . הסוד מעניק מבחינתו מרחב פוטנציאלי שבו ההיעדר ממשיך להתקיים בחיות מושהית . הוא מוצא דמיון בין נטייה אנטי‑‑חברתית לבין הסוד, שכן שניהם נושאים את התקווה שיום אחד הסובייקט יוכל להגיח מהם . רק כאשר יימצא הסובייקט הוא יהפוך לאדם שלם החולק את חייו עם אחרים . עבור חאן, יצירת הסוד מכוננת פער בנפש ...
אל הספר