2. נורמות של הוראת לשון

184 חברה, הוראה ולשון הדקדוקי-מילוני-טקסטואלי אל פיתוח ה כ ש י ר ו ת ה ת ק ש ו ר תי ת ( הקומוניקטיבית ) . הטענות בנושא הכשירות התקשורתית אינן חדשות לחלוטין, רק המונח חדש יחסית . בהיותה של הלשון מערכת תקשורת, התפתחה ההכרה שלימוד הלשון צריך להיות פונקציונלי . מטרתו לאפשר תקשורת הולמת בין בני אדם בעל פה ובכתב . על כן המטרה היא להורות את הלשון בדרך היעילה ביותר שתאפשר שימוש פונקציונלי . ניצני הרעיונות החלו להיראות כבר בסוף המאה התשע-עשרה, כשהאסכולות השונות 2 אונעו בין הגישות המסורתיות — שיטת הדקדוק והתרגום בהוראת שפה זרה או שנייה שיטת הדקדוק והשינון בהוראת לשון אֵם, ובין הגישות החדשניות דאז, שיוצגו בשיטה הטבעית . בשיטה זו, אז וגם עתה, גורסים שאין להכריח את התלמיד לשנן מערכות נטייה דקדוקיות למשל לשם לימוד הדקדוק ; דוברי לשון אֵם ממילא יודעים את המערכות האלה . והעובדה שלשון יכולה להֵירכש גם בלא התערבות פורמלית, כלומר אנשים רוכשים לשונות זרות "מִשמיעה", הוליכה להוראה המנסה לאמץ את מנגנוני הרכישה הטבעית, ובה הדובר נחשף ללשון ובונה את דקדוקו באופן אינטואיטיבי, כילד הרוכש את לשון אמו . התפתחות נ...  אל הספר
האקדמיה ללשון העברית