3.7 ההטעמה בנטייה ובגזירה

110 הגה וצורות בהן נשארת קבועה בנטייה . ויש לכך הסבר בדרך גזירתן הכפולה : המילים אסתטיקה ו פוליטיקה נוצרו בסיומת -ִיקה קודם לכן ( ראו לעיל 16 ט ) , וההיסטוריה הזרה שלהן חזקה מכוחה של הגזירה בסופית העברית -ָן או -ַאי . גיורן המילוני אינו מספיק ולכן הן נוהגות בנטייה כנטעים זרים . כשאין גזירה כפולה, המילים נותרות בגיורן גם בנטייה . סופית -וֹן ( 26 ג ) אינה מגיירת את המילה גיור מלא, וזרותה ניכרת בהטעמה הקבועה בה בנטיות הרבים או הנקבה ( ההטעמה קדם-מלעיל ב היסטוריוניות ) . לעומתה, בסופית-ִייה המלרעית ( 26 ד ) , סופית הרבים מצטרפת אל הנטע ללא שינוי במקום הטעם ( בניגוד ל- 16 י ) . שמות בסיומת -וּת מציינים בדרך כלל שמות מופשטים ואין מַרבים לרבות אותם . אם יתרבו, הטעמתם תהיה בסופית כבדוגמה 27 , בנטעים עבריים או לועזיים . שמות בסופית ִיוּת אינם מתרבים על פי רוב, גם כשנטעיהם עבריים, כנראה מן הסיבה הפונטית של 62- הימנעות מן הסופית -יוּיוֹת : 27 . א . אזרחות—אזרחויות ; ישות—ישויות ; מזכירות—מזכירויות ; בריונות— ? בריונויות ב . בנקאות— ? בנקאויות ; סנדלרות— ? סנדלרויות ; אדמירלות— ? אדמירלויות יוצא א...  אל הספר
האקדמיה ללשון העברית