100 הגה וצורות האחרונים בנויים מנטע בצירוף -וּת ליצירת השם המופשט, ו-ֹנֶת ליצירת ההקטנה 6 בנקבה . 7 זאת ועוד : הגזירה פנימית מן הנטייה . במילים בודדות הגזירה קודמת לנטייה : מילה עברית נגזרת על פי רוב מסירוג שורש בבניין או במשקל או מצירוף נטע ומוספית . לבסיסים הנוצרים בדרכים אלו מצטרפות מוספיות הנטייה, לא קודם לכן ( אבל עיינו בסעיף 5 להלן ) . לבסיס הפועל יצטרפו מוספיות הזמן, הגוף, המין, המספר והמושא ; לבסיס השם יצטרפו מוספיות המספר, לפעמים גם המין, והקניין . לדוגמה : [ [ זמ"ן ] + [ פיעל ] ] > [ [ [ זימן ] + -תי ] + -כם ] ] > זִמַּנְתִּיכֶם ; [ זמ"ן ] + [ התקטלות ] > [ [ הזדמנות ] + -וֹת ] > [ [ הזדמנויות ] + יכם ] > הִזְדַּמְּנֻיּוֹתֵיכֶם . הבדל נוסף בין הגזירה לנטייה הוא במשמעות . בעוד משמעות הנטייה ברורה, משמעות- הגזירה איננה נובעת ישירות מן הצורה הנוצרת . כך למשל, גם אלמלא שמענו בעבר את הצורות טילֵאתִי, אֲטַלֵּא והִטלֵאתי, אַטלִיא, יכולנו להבין את משמעותן ה ד ק ד ו ק י ת המדויקת, שהיא 'אני בעבר' או 'אני בעתיד' . כאן המשמעות של טילא שווה לזו של הטליא , שכן שני הפעלים הגזורים ממלאים את...
אל הספר