התפתחויות מורפולוגיות 77 2 . במילים מחודשות, עבריות או שאולות, נטיית הרבים נוצרת באופן סדיר בסופית -ִים לזכר ובסופית -וֹת לנקבה : מַרְכּוֹלִ ים , שַׁלָּטִ ים , חֲסִימ וֹת , תִּפְרָח וֹת ; בַּנְקִ ים , רֶפּוּבְּלִיק וֹת . הסופיות שאינן מתאימות למין הדקדוקי של השם מתקיימות בעברית בשמות שכך נתקבע בהם בעבר : אָב—אבוֹת, מִלָּה—מִלִּים, לָקוֹחַ—לָקוֹחוֹת, צְפַרְדֵּעַ—צְפַרְדֵּעִים, או במשקלים קבועים : עִפָּרוֹן—עֶפְרוֹנוֹת ( כמו זִכָּרוֹן—זִכְרוֹנוֹת ) . ופעמים שתי הסופיות קיימות, כגון מַעֲקוֹת . פָּמוֹטוֹת, מַעֲקֶה—מַעֲקִים ~ פָמוֹט—פָּמוֹטִים ~ יש מקרים שהדוברים מסדירים את המערכת, ולא רק ילדים בשלבי רכישת השפה : תִּינוֹקוֹת אינו ריבוי תִּינוֹק ותִינֹקֶת, אלא ריבוי תִּינֹקֶת בלבד ; תִּינוֹקִים הוא ריבוי תִּינוֹק בפי רבים . בכל המרכולים מוכרים היום עֲדָשִׁים ירוקים וכתומים ( במקום עֲדָשִׁים ירוקות וכתומות ) . העֲדָשָׁה התייחדה לזכוכית המלוטשת וריבויה עֲדָשׁוֹת, אבל המילה עֲדָשִׁים ( ממשפחת הקטניות ) , המשמשת בריבוי בלבד, נתפסת לשון זכר ( לסוכריות הצבעוניות עֲדָשִׁים, העשויות שוקולד מצופה, יש...
אל הספר