4.3 עקרונות ביצירת שורשים חדשים

56 הגה וצורות חלולים וכפולים ) , תלת-עיצוריים ( כָּתַב ) , דו-עיצוריים שתנועה בסופם ( קָרָה, קָרָא ; שורשי ל"י ול"א ) , רְבָעִיִּים ( מִרְכֵּז ) , חֲמָשִׁיִּים ( פְלִרְטֵט ) , ואפילו משושים או שְבָעִיִּים ( לְאַקְסְפְּלֵיין, אִבְּסְטְרֵקְט ) . השכיחים ביותר הם התלת-עיצוריים, ומחזיקים אחריהם הרבעיים . שאר סוגי השורשים נדירים, ורובם נובעים ממילים ממוצא זר . 55 כגון מִקֵּם מן מָקוֹם, הרבה מן השורשים החדשים נגזרו בתיווכן של מילים קיימות, אִלְתֵּר מן לְאַלְתַּר ( ל- + על אתר ) . שורשים חדשים רבים הם תנייניים, בין שהם גזורי מילים אחרות ( דוגמה 35 ) , בין שנוצרו מלכתחילה בתוספת עיצור לשורש נתון בלי מילה מתווכת ( דוגמה 36 ) . 35 . מִחְזֵר ( מן מַחְזוֹר ) — שורש מחז"ר מן השורש הראשוני חז"ר מִסְפֵּר ( מן מִסְפָּר ) — שורש מספ"ר מן השורש הראשוני ספ"ר מִחְשֵׁב, חִשְׁבֵּן, תִּחְשֵׁב ( מן מַחְשֵׁב, חֶשְׁבּוֹן, תַּחְשִׁיב ) — שורשי מחש"ב, חשב"ן, תחש"ב מן השורש הראשוני חש"ב דִּגְמֵן ( מן דֻּגְמָן ) — שורש דגמ"ן מן דג"ם 36 . תִּדְלֵק ( מן דֶּלֶק ) — שורש תדל"ק מן דל"ק תִּזְמֵן ( מן זְמַן ) — שורש תזמ"ן...  אל הספר
האקדמיה ללשון העברית