4.1 תצורת השורש והתבנית בגזירה קווית

50 הגה וצורות הפעלים משמרים את מבנה הבסיס של שם העצם, כולל צרורות העיצורים שבו, ומבחינה 42 כלומר 41 לא פעלה כאן "סחיטת שורש",זו אני מסכימה עם בת-אל ועם אוסישקין . הפקה של שורש מעיצורי מילה שמלכתחילה לא נוצרה משורש + תבנית, ושילובו באחד מבנייני הפועל, כפי שבדרך כלל מסבירים את תצורת הפעלים . תבנית המילה המקורית השתלבה בצורת הפועל בתצורה קווית . מכל מקום, אחרי שהפועל נוצר כך, נטייתו סדירה כבכל פועל גזור שורש אחר . חְרוֹפּ ( מיידיש ) נכנסה לתבנית בניין קל ( פָעַל ) בצורת המקור בלי לשנות את מבנָהּ המקורי ( לַחְרוֹפּ ) , והיא ניטית ככל פועל בצורת חָרַפְּתִי, חָרַפְּתָוכדומה . לעומתה, מן המילה בְּלוֹף, שמבנה ההברתי שווה לחְרוֹפּ ( CCoC ) , נופק השורש בל"ף והוכנס לתבנית בניין פיעל, וכך נוצר הפועל בִּלֵּף . המילים שְׁפְּרִיץ, שְׁוִיץ ( שתיהן מיידיש ) ופְלִיק ( מאנגלית ) נכנסו בצורה קווית לבניין הפעיל, שבו יש צרור עיצורים אחרי הה"א, ובכך נשמר מבנה ההברות של השם המקורי . התנועה המקורית i של מילות הבסיס נשמרת ברוב הנטיות, אבל לא בכולן . כך לדוגמה, יש הִשְׁפְּרִיץ, הִשְׁפְּרִיצָה, מַשְׁפְּרִיץ, אַש...  אל הספר
האקדמיה ללשון העברית