3.1 תפוצת התופעה

26 הגה וצורות שלוש מהן בעלות הסמכה להוראה ; 3 מורים באוניברסיטה ; 16 סטודנטים ; 5 בעלי מקצועות חופשיים . כל אחד מהם התבקש לקרוא שניים מן הקטעים . הממצא הבולט ביותר הוא שרק ארבעה מן הנחקרים הגו בעקיבות את כל המילים בשני הקטעים, בין במלעיל, בין במלרע . אצל כל השאר ההגייה לא הייתה עקיבה : פעם הגו ד֫ ווקא ופעם דווק֫ א , פעם א֫ גב ופעם אג֫ ב , מי בעקיבות רבה ומי בעקיבות מועטה . רק המילה לחיים , בהקשר "שייבדל לחיים ארוכים", הוטעמה תמיד מלרע . כמילת קריאה הסמוכה ל"כוס" או ל"שתייה" היא נהגתה הן מלעיל הן מלרע . לא נמצא שום קשר בין מוצא הנחקרים ( אשכנז לעומת ספרד או המזרח ) ובין מלעיליות או מלרעיות ההגייה מצד אחד, ובין מידת העקיבות שגילו הנחקרים בקריאה מצד אחר . נמצאו הבדלים אחדים בהשוואת קריאת הקטע לסימון הטעם . המילים שנית , העיקר , אצל הוטעמו בעת הקריאה רק מלרע . לא היו מילים שהוטעמו רק מלעיל . המילה אפילו נהגתה רק פעם אחת מלרע ( ! ) ב- 67 היקרויותיה . המילים אדרבא , בצוותא , בעלמא , לחיים , אילו , לגמרי , מלכתחילה , באמצע , אפילו , להבא , איפה נֶהגו על פי רוב מלעיל ( 66 עד 99 אחוזים מן ההיקר...  אל הספר
האקדמיה ללשון העברית