גיליון 97 19 את זיכרון יישוב מוצאם ממנו יצאו כ - 20 שנה קודם לכן . לפליטים הייתה תלות מוחלטת באונר"א שסיפקה להם מזון ושירותי חינוך ובריאות . השני, עד המלחמה ישבה ברצועת עזה חטיבת "עין ג'אלות" של צבא השחרור הפלסטיני אשר לקחה חלק בלחימה מול צה"ל ב - 1967 . אחרי המלחמה התפרקה המסגרת הארגונית של החטיבה, אך מרבית לוחמיה שהיו תושבי הרצועה, פשטו את מדיהם ונטמעו בתוך האוכלוסייה . אלה, עם ניסיון קרבי מסוים וזיקה לסמכות מפקדיהם, היוו את הבסיס לארגון הטרור הגדול והחזק ביותר בחמש השנים הראשונות, שנקרא "כוחות השחרור", שהיה בפיקודו של זיאד אל חוסייני . השלישי, הרצועה הייתה רוויה באמל"ח של חטיבת "עין ג'אלות" ושל הצבא המצרי שנסוג מהרצועה . הרביעי, רצועת עזה של אחרי המלחמה הייתה אזור ללא גבולות . הים היה פתוח לעזתים ; היה מעבר חופשי מערבה לסיני ( שגם שם ניתן היה למצוא לא מעט אמל"ח ) ; התאפשרה כניסה חופשית לישראל, כולל אפשרות הגעה לשטחי הגדה המערבית ; וכן – יציאה לירדן . והחמישי, זיכרון הנסיגה הישראלית מהרצועה עשר שנים קודם לכן, אחרי מלחמת סיני ב - ,1956 היה צרוב היטב בזיכרון הקולקטיבי של התושבים והייתה...
אל הספר