מצב העבודה במפעל המילון ההיסטורי ללשון העברית לסוף תשל"ט סקירה מוגשת לישיבת מועצת המערכת

470 המילון ההיסטורי והכרוך בו שינוי בתכניתנו על ידי ברירה אחרת של מסכתות ושל כתבי היד, ועל ידי כך גדלה כמות המבואות הצפויה לכדי 3 . 2 מיליון . הטבלה שלהלן מלמדת שמתוך הסכום האמור כ- 8 . 1 מיליון מובאות נתונות בעיבוד, וכחצי מיליון מובאות עדיין לא הוחל בעיבודן . אנו שואפים, וקרבים למטרה, שהחומר המעובד יסתכם באוסף שיתמזג עם האוסף השלם לתקופות ג—ד ( 200 — 300 ) ויכיל כ- 1 . 3 מיליון מובאות . ואם נכלול בו גם את הספרות הקראית, יסתכם מספר המובאות לכדי 65 . 3 מיליון . כמות זו של עדויות קרובה לנקודת הרוויה בהכנת החומר לחיבור מילון לתקופה של אלף ומאתיים שנה למאז חתימת המקרא . והרי כאן הפירוט בסוג זה : תלמוד בבלי : מתוך 37 המסכתות המצויות בבבלי ( ובהן 840 אלף תיבות עבריות ) נקבעו לעיבוד 24 מסכתות ( אחת מהן, מסכת נדרים, מעובדת לא בשלמותה אלא בחלקה, כלומר באותם החלקים שיש להם כתבי יד משובחים ) . במסכתות הנמצאות בעיבוד יש בסך הכול 447 אלף תיבות עבריות . שאר המסכתות ( ובהן 393 אלף תיבות ) לא תעובדנה בשלב זה . תלמוד ירושלמי : נקבע לעיבוד כל הירושלמי ( 39 מסכתות ובהן 402 אלף תיבות ) . מדרשים : נקבעו לע...  אל הספר
האקדמיה ללשון העברית