362 המילון ההיסטורי והכרוך בו כבר מעצם הכורח שבעיבוד המכנוגרפי, כלומר העיבוד בסיוע המחשב, של המקורות שנבחרו לעיבוד מילוני . משתי ההרצאות שיבואו אחר דבריי הראשונה קשורה בעיקרה בבחינה הפילולוגית, והשנייה קשורה בבחינה הלקסיקוגרפית : היא תעסוק בשאלה שהיא כולה מילונית, אבל יש בה גם פנים לתחביר הלשון . נפנה עתה לסקור את מצב עבודתנו בדברים הבאים . מן השאלות שהעסיקו את מערכת המילון ההיסטורי בין הזמנים, זאת אומרת בין הקונגרס הקודם לזה, שאלות שהיינו חייבים לפתור אותן או לקדם פתרונן, אציין ארבע : 1 . השאלה ה ר א ש ו נ ה היא : אופן הפרדת העברית מן הארמית במקורות התלמודים והמדרשים, הווה אומר מציאת בחנים ( קריטריונים ) ודאיים ככל האפשר לקבוע על פיהם זהותו של מה שאנו מכנים "דיבור עברי", שאנו חייבים לכללו בחומר למילון על פי העקרונות שהושתת המפעל עליהם, לעומת ה"דיבור הארמי", שאנו מפרישים אותו מן המקור כחומר לעצמו וכמובן כחומר למילון הארמית . הכול יודעים כי מדובר במקורות שאינם מנוקדים ובלשונות שיש להן דברים כה רבים משותפים בשרשים, בתצורה ובאוצר המילים, ורק ידיעת מסורת הניקוד לגבי הדיבור המסוים עשויה להת...
אל הספר