מפעל המילון ההיסטורי ללשון העברית של האקדמיה ללשון העברית

356 המילון ההיסטורי והכרוך בו דיי שאזכיר את הקונקורדנציות החדשות למקרא של בלאו—ליונשטם ושל ליזובסקי ( ראה להלן הערה 1 ) , את הקונקורדנציות לתלמודים ולמדרשי ההלכה, לרמב"ם, לשירת ביאליק, למנדלי, וידועות לי קונקורדנציות בהכנה למשוררים חדשים . המופת לכולן, אב טופס להן, הוא הקונקורדנציה של מנדלקרן למקרא, שהיא בלא ספק מושלמת בסוגה . תכלית הקונקורדנציה בכלל היא להביא במקום אחד דברים שווים המפוזרים על פני מקור ספרותי מסוים או אפילו על פני קבוצת מקורות . ברם מהם הדברים השווים במקור מסוים המתבקשים להיערך יחד ? בעניין זה לא ראי צרכיו של חוקר המקור הספרותי ופרשנו כראי הבלשן, בין הוא מדקדק בין הוא מילונאי . חוקר המקור ופרשנו מבקשים בראש ובראשונה לדעת את המשמעות המדויקת של מילה מסוימת או של ביטוי מסוים, ומשתדלים הם לעמוד על כך מתוך ההתבוננות בכל המקומות שהמילה או הביטוי באים במקור המסוים . בדרך כלל אין הם מבקשים מקונקורדנציה שום דבר נוסף . כנגד זה הבלשן, ובמיוחד המדקדק, מבקש כרגיל להתבונן ב צ ו ר ה לשונית מסוימת ולאו דווקא במילה האחת שאותה הצורה לבושה בה . קונקורדנציה כשל מנדלקרן עשויה לספק צורכיהם ...  אל הספר
האקדמיה ללשון העברית