342 המילון ההיסטורי והכרוך בו אחרת למימוש החלטות ועד הלשון לא הייתה לו . זה היה הסכם ש מ ר צ ו ן בין שני מוסדות, וככל הסכם פרי פשרה . מתוך מציאות כזו עלתה התביעה מבפנים, מפנימו של ועד הלשון, להכרה רשמית בו ולמתן סמכות חקיקה בלשון לו . רעיון זה מצא אוזן קשבת בקרב ראשי היישוב אז ומעצבי המדינה אחר כן, והיו נכונים להגשימו בתנאי שיוקם מוסד עליון ח ד ש ללשון, לאו דווקא מבין חברי ועד הלשון, מוסד שונה מן הוועד ה ן ב ר מ ת ו ו ה ן ב ת ה ל י כ י פ ע ו ל ה מ ס ו ד ר י ם . לאמתו של הדבר בוועד הלשון הייתה כל ועדה עצמאית לקבוע מונחים וכללים בשם ועד הלשון כולו, אף על פי שלעתים לא היו בוועדה יותר משני חברי הוועד, נוספים על המזכיר המדעי . אף מניין חברי ועד הלשון היה פתוח לחלוטין, ואני מתקשה למצוא תקנון הקובע על פי אילו סדרים נבחרו החברים . סברו אפוא הסוברים כי מתן זכות חקיקה בלשון צריך שיתלווה בהטלת חובת האחריות של ה א ק ד מ י ה כ ו ל ה על ההכרעות בענייני הלשון ובמציאת סייג לרמה נאותה של החלטותיה . הסייג שנראה למייסדים היה צמצום מניין חברי האקדמיה . במשא ומתן אם יהיה המניין המקסימלי ט"ו חברים או כ"ג — ...
אל הספר