לעשייתו של המילון ההיסטורי ללשון העברית של האקדמיה ללשון העברית

לעשייתו של המילון ההיסטורי ללשון העברית של האקדמיה ללשון העברית 249 ו . לדפוס נמסרו ה כ ר ט י ס י ם ה מ ק ו ר י י ם שרשמו הקריינים, ולא הועתקו אלא כשהיה צורך בכך, היינו כשנתגלו טעויות ברישום ההבאות והתיקונים בכרטיס היו מרובים מדי . תהליך זה מנע טעויות העתקה . על הכרטיס צוין בסימן מוסכם הקטע שעל הסַדָר לסדר בדפוס מתוך ההבאה כולה, והכנה זו אף היא הייתה כבר מתפקידו של העובד במערכת . ז . בדפוס היו לפחות שתי הגהות : ( 1 ) הגהה ראשונה ( יריעות ) על פי הכרטיס ; ( 2 ) בהגהה השנייה ( מעומדת ) כל דבר, כל הבאה, כל תאריך נבדק בידי העורך וכן בידי אחד מעובדיו, ופעמים יותר מאחד מהם . נדמה לי שמעצם התיאור הזה יוצא מה נהדר המילון האוקספורדי, וכל המילונים האנגליים הגדולים הולכים בעקבותיו, ברוח ההתנדבות שלו, מה שאנו רגילים לכנות בשם חלוציות . 1,300 קריינים, מקצתם מארצות הברית, שימשו את המפעל בחינם, עשרות עורכי משנה פעלו חינם ליד המערכת, והיו מן הקריינים שסיפקו במשך שנים ,9,000 12 אלף, 15 אלף, 30 אלף כרטיסים ואף הרבה יותר, והיו מלומדים שהעמידו את אוספיהם שאספו במשך שנות פעולתם לרשות המילון . רוח זו, מסירו...  אל הספר
האקדמיה ללשון העברית