180 דיוני מילים ( פירושו : 'כמידת מה שפרחה הֵנֵצָּה' ) . ייתכן אפוא שלשיטתו מילת נִצָּהּמושא דווקא ( הדרך השנייה ) , ואם אמנם כך הוא תמה שלא הביא עניין זה עם הפסוקים "ועלה שמיר ושיִת" ( ישעיה ה, ו ) "עלה כֻלו קמשֹׂנים" ( משלי כד, לא ) ופסוקים אחרים שהוא מפרשם במונח 3 "הָפוּךְבעניין", כמו "ותשם בפוך עיניהָ ( מלכים ב' ט ל ) משפטו ותשם הפוך בעיניה" . כלום הלך ריב"ג בדרך אחרת, היא הדרך השלישית, זו שנקט לגבי המשכה של 4 "ואמרו ענבים הכרה" ? מלמד שראההפסקה "הבשילו אשכלֹתיה ענבים", שפירש אותו הִבְשִׁילוּפועל עומד ( ראה גם אבן עזרא לכתוב ) ואת השם עֲנָבִים מושא שתפקידו לפרט את הנאמר לפניו בסתם . בלשון ימינו ניתן להביע הכרה : "במה שנוגע ל-", זאת אומרת 'בשלוּאשכלותיה במה שנוגע לענבים' . בדומה לכך אפשר שתהיה כוונתו : 'עלתה הגפן כפורחת במה שנוגע לנֵץ שלה' . ברם אין נראה לי שכך סבר ריב"ג, כי פירושו כְּפֹרַחַת "בשעה שפרחה" אינו מתיישב יפה מצד העניין עם הניתוח התחבירי האמור אם מניחים כי עָלְתָה פועל עומד, וכל שכן אם מניחים כי הוא פועל יוצא, כיוון שיהא חסר מושא ישיר . ואפשר שתהיה עוד דרך ניתוח הפסקה, ו...
אל הספר