מסורה ומסורת ( בחינה משמעותית ) 65 2 — כמה דרכי ניקוד למילת מסורה, המקובלת ! ) , ובעלי הלשון הקדמונים מעידים עליו ולא זכתה למסורת מוסכמת . במקורות שמימי הביניים כמעט לעולם היא כתובה חסרת 6 מָסֹרָה, ועל ההגייה 5 מִסְרָה, 4 מַסָּרָה, מְסָרָה, 3 ונהגתה באופנים שונים : מֹסֵרָה, מָסֵרָה,וי"ו 7 והוא הניקוד המקובל — האחרונה מעיד רק מקור קדום אחד על ידי הניקוד מָסוֹרָה, כמדומני — גם היום . הואיל ונוצרה מילת מסורה בתקופה שלא הייתה הלשון עוד מדוברת דיבור של ממש, בה בשעה שמילת מסורת שימשה לאותו העניין בתקופת הדיבור העברי ( יוכח הדבר בהמשך ) — הרי ריבוי דרכי הניקוד של מסורה מתמיה, שכן אי אפשר לכל הניקודים הללו שישמרו מסורות דיבור חיות ושונות לפי מקומותיו . בנידון שלפנינו ריבוי הניקוד הוא אך סימן למבוכה בייחוסה של המילה, הידועה היטב בגדרה, אל שורשה . ובאמת עד היום לא נתברר מִשָּׁלֵם מה קשר המשמעויות שבין מסורה ומסורת ( במשמעות 'מסורה' ) מכאן לבין השורש מס"ר מכאן, עם שכמה חכמים קדמונים וחדשים טרחו בפרשה זו . לפי הדעה הרווחת ( הכלולה בהגדרות המילונים בערך "מסורה" ) המסורה נקראת על שם שהיא מוסרת נוסחו...
אל הספר