תרגומים נשכחים ומתמיהים 45 4 גם את ההוראה 'ברא' על פי למשל ייחסו למילת אשקע, שפירושה 'מצא' או 'המציא', وجد , או להפך קראו בלשונם הערבית לטוטפות نقط מפני זהותן של המילים טטף ו- نَقَط ( = טפטף ) בשטח אחר . בדרך תרגום זו נוצרו בעברית משמעויות חדשות לאלפים, ורובן נבלעו בלא ספק בלשונם של דורות מאוחרים כמורשה כללית ( אם הוסיפו התנאים שהולידו את המשמעויות להתקיים ) , ועל פי זה נוכל לכנות אותן "תרגומים מוצלחים" . אולם זעיר שם וזעיר שם מזדקרים לעין המעמיקה יצורי-מילים שונים שנולדו באותה הדרך גופא אך לא עצרו כוח לעמוד במבחן התחרות עם בני גילם, לא הצליחו לקנות להם שביתה בלשון ונעלמו בהשאירם לפעמים רישומים קלושים — הלוא הם "התרגומים הלא-מוצלחים" . ואחת דרכו של התרגום הלא-מוצלח : משעבר זמנו ונשתכח אב-הדוגמה שבצלמו ודמותו נוצר, ואתה נתקל בו באקראי, הופך הוא ל"תיבה סתומה", מקשה הבנת הקונטקסט או אף מונע אותה לחלוטין . תרגום לא מוצלח משמש לעתים מקור להגהת הכתוב כדי להוציא מן הקונטקסט תוכן חלק ומובן יותר . ברצוני לפרש להלן סתומות אחדות כאלה מתוך ספרותנו הדקדוקית של ימי הביניים, מקצוע שהיה קרוב כל כך לקל...
אל הספר