הסך והסכום 21 ובאמת ניווכח בסמוך שמובנה המקורי של מילת סך זו הוא 'קץ', 'סוף' . כך אנו למדים מן הלשון הארמית, ומן הסורית בפרט, שסך משמשת בה בשתי הוראותיה : 'סוף' ו'סכום' . בהקבלה למילים העבריות קֵץ, קָצֶה, קֵצֶה, אנו קוראים בתרגום הסורי לעתים סָ – 1 כגון "לםרבה המשרה ולשלום אין קץ" ( ישעיה ט, ו ) — תרגומו : "למסגיו שולטנהסָכָא, ולשלמה לית סָכָא" ; "ותמלא ארצו" וגו' ( שם ב, ז ) : "ואתמלית ארעהון סאמא ודהבא ולית סָכָא לגזיהון ואתמלית ארעהון רכשא ולית סָכָא למרכבתהון" ; "ואבוא מרום קצו" ( שם לז, כד ) מתורגם : "ואעול לרומא דְּסָכֵהּ" . וכן נמצא בתרגום לדברי נחום ג, ט : "כוש עצמה ומצרים ואין קצה" : "כוש ומצרין עושנה ולית לה סָ", ובדומה ללשון זה גם במלכים ב יט, כג ; נחום ב, י ; ג, ג . ובמילה זו תורגם הביטוי "לא יסף" שבדברים ה, כב : "ובקלא רבא דלית לה סָכָא" . ידועות לנו בסורית אף צורות אחרות — שמות ופעלים — הגזורות משורש זה, כגון סוּיָכָא = קץ, סכום ; מְסַיְכּוּתָא ; תואר הפועל מְסַיְכָּאִית = בסך הכול ; סָכָנָאִית = לבסוף ; נְסוּ = יסיים ; נסתיך = יסתיים ועוד ביטויים שונים מסוג זה . על המ...
אל הספר