הכתב העברי והמבטא

208 | פ ר ק י ט השנייה" ( עמ' 176 ) . וידוע מכתבו לאיתמר בן-אב"י מ- 13 בנובמבר 1929 , שהוא עשרה במרחשוון תר"ץ, הכתוב כולו בכתב לטיני . הוא מובא במלואו בספר בעמ' 281 — 282 , ולא הוצעו כאן אלא מקצת מובאות מדבריו בעניין זה . 10 . זאת לדעת, ברור שהמרת הכתב העברי בכתב לטיני אינה שאלה בלשנית בלבד . גדולי החוקרים שלא היו רק בלשנים אלא אנשי הספר העברי וטובי הסופרים ואנשי התרבות העברית במיטבה חלקו בתוקף רב ובצדק גמור על הרעיון המשונה הזה . הם ידעו שהמעבר לכתב לטיני יפגע ברציפות של המורשת הרוחנית של העם . הוא עשוי ועלול לנתק את הדורות הבאים מהתנ"ך ומכל מה שנכתב בעברית במשך שלושת אלפים שנה . וגם זאת, הובעה הדעה שהרבה מלשונות התרבות הנכתבות יש בהן פער בין הנכתב לנקרא ולנֶהְגֶּה, והן חיות עם המציאות הזאת, כי חשוב להן שלא לנתק את הקשר בין המורשה וההווה . 11 . אשר למבטא העברית, ז'בוטינסקי לא חשש להביע את דעתו נגד המבטא 9 מביא לידי הספרדי, ואף ראה לכתוב בלשון זה : "למרות כל יתרונותיו, [ כי הוא ] מונוטוניות" ( עמ' 108 ) . הוא אף ציטט מורה שאמר לו שבחוץ לארץ הקפיד על המבטא הספרדי לרבות הקפדה על המבטא המ...  אל הספר