גיבוש התקן

כ י צד מ ת ג ב ש ה ת קן ב ל ש ון ? | 181 החזרה אליהם בספרות ההשכלה נדחתה בידי בעלי הסגנון החדש המעורב, ועל כן צורות אלו אינן בגדר התקן הלשוני כיום . השימוש שהפזמון והזמר עשו בצורות 2 כמותן וזיקת-מה של השירה אליהן בעבר ובהווה לא נחשבו אלו ובצורות מדומות ואינן נחשבות חלק של התקן בלשון . 8 . אם כן דקדוק המקרא הוא אבן יסוד בקביעת התקן רק במה שהעברית החדשה ירשה ממנו . נכון יותר לומר שאנחנו הולכים בעקבות דקדוק המקרא כפי שהוא מוצג בספרי הלימוד . ניטול דרך משל את צורת הנסתר בעבר של בניין פִּעֵל במקרא . לממצאים בניקוד הטברני הקדיש מורי פרופ' חיים רבין ז"ל עיון מפורט במאמר 3 אציין כאן את עיקרי הממצאים שהוא העלה . שפרסם בלשוננו לפני עשרות שנים . הוא הראה כי ניקוד המקרא מקיים מערך כפול : מצאנו גם פִּעֵל בצירי בעה"פ ( ב- 40 פעלים בכ- 90 הופעות ) , כגון אִזֵּן, מִלֵּל . ומצאנו גם פִּעַל בפתח בעה"פ ( ב- 42 פעלים ביותר מ- 70 היקרויות ) , כגון חִזַּק ושִׁלַּם . יוצאים מכלל זה פעלים שעיצורם האחרון הוא חי"ת או עי"ן ; אלה מנוקדים לרוב בפתח ( 10 פעלים ב- 35 הופעות ) , כגון גִּלַּח, בִּלַּע ; רק מיעוט זניח ...  אל הספר
האקדמיה ללשון העברית