פרק יב: העברית והארמית במרוצת הדורות

ה ע ב ר י ת ו ה א ר מ י ת ב מ ר ו צ ת ה ד ו ר ו ת | 135 6 מחברה של שירת דבורה שביקשוידוע גם מהארמית של תעודות יֵב ממצרים . להרבות בתיאור ההכאה הוסיף לשני הפעלים בעברית — הָלְמָה, מָחֲצָה — גם את 7 הפועל מָחֲקָה ששאל מהארמית . 7 . ( ב ) כאמור, לסוג השני שייכות מילים משותפות לעברית הקדומה ולארמית . למשל הפועל רָמָה שבשירת הים : "סוּס וְרֹכְבוֹרָמָה בַיָּם" ( שמות טו 2 ) הוא מקבילו העברי של רְמָא בארמית שעניינו 'השליך', כגון התרגום המובא באונקלוס "רְמָא עֲלוֹהִי" למילים "הִשְׁלִי עָלָיו" ( במדבר לה 20 , 22 ) . וכך הוא הפועַל פָּעַל בפסוק בשירת האזינו : "פֶּן יֹאמְרוּיָדֵנוּרָמָה וְלֹא ה' פָּעַל כָּל זֹאת" ( דברים לב 27 ) . פָּעַל העברי הוא מקבילו של פְּעַל בארמית . ואפשר להצביע על שפעי דוגמות נוספות . 8 . אולי לא מיותר לציין שיש מי שחושבים שגם את היסודות האלה המשותפים לעברית הקדומה ולארמית שאלה העברית מהארמית . דעתי אינה כדעתם . נראית לי יותר דעתו של מורנו הגדול זאב בן-חיים, שמה שאין בו מתורת ההגה ומתורת הצורות של הארמית, אינו שאול בהכרח ממנה, אלא ביטוי לדמיון הרב בין שתי הלשונות בשחר יל...  אל הספר