126 | פ ר ק י א לְהַשְׂכִּיל, וְהוֹלִיכֵנוּמְהֵרָה קוֹמְמִיּוּת לְאַרְצֵנוּ . לעומת זאת בנא"ש : אַהֲבָה רַבָּה, בְּ, וַתְּלַמְּדֵם חֻקֵּי חַיִּים, רַחֵם עָלֵינוּ, וְתֵן בְּלִבֵּנוּלְהָבִין וּלְהַשְׂכִּיל, וְתוֹלִיכֵנוּקוֹמְמִיּוּת לְאַרְצֵנוּ . 8 כגון תואר הפועל מְהֵרָה 8 . בסעיף שלפני זה ראינו כי יש מילים יתרות בנסע"ם, המצוי בנסע"ם פעמיים במשפטים "מַהֵר וְהָבֵא עָלֵינוּבְּרָכָה וְשָׁלוֹם מְהֵרָה מֵאַרְבַּע כַּנְפוֹת כָּל הָאָרֶץ", "וְהוֹלִיכֵנוּמְהֵרָה קוֹמְמִיּוּת לְאַרְצֵנוּ", כנגד חסרונו בנא"ש : "וַהֲבִיאֵנוּ לְשָׁלוֹם מֵאַרְבַּע כַּנְפוֹת הָאָרֶץ", "וְתוֹלִיכֵנוּקוֹמְמִיּוּת לְאַרְצֵנוּ" . יש גם הבדלים אחרים ; אציין כמה מהם ואדון בהם בפירוט המתבקש . 9 . כאמור, כאן "אַהֲבַת עוֹלָם" וכאן "אַהֲבָה רַבָּה" . בנסע"ם נשתלב צירוף יחידאי במקרא : "וְאַהֲבַת עוֹלָם אֲהַבְתִּי" ( ירמיה לא 2 ) כמשמעו במקרא : 'אהבת נצח' . הסומך עוֹלָם בא בצירוף בהוראתו במקרא, היינו הוא מציין זמן —'נצח' . בעצם כל שלוש המילים בביטוי המקראי ( "וְאַהֲבַת עוֹלָם אֲהַבְתִּי" ) נשתלבו בברכה בשינוי מגוף המדבר בפי ה...
אל הספר