הפסוק ממגילת איכה במטבע של ברכה

120 | פ ר ק י נקל לראות שהפסוק עומד ברקע המשפט ששולב בברכת ההודאה ( "מודים אנחנו לך" ) ומצוי בדורותינו בסידור התפילה של הרבה מנהגים . הוא קיים במנהג הספרדים ובני עדות המזרח, במנהג אשכנז ובמנהג ספרד של החסידים וגם במנהג איטליה 34 כעולה מסידור שד"ל . וכן הוא במנהג תימן . 17 . זה הניסוח המחודש של הפסוק כפי ששולב בברכת ההודאה : הַטּוֹב כִּי לֹא כָלוּ רַחֲמֶי 36 חֲסָדֶי 35 כִּי לֹא תַּמּוּהַמְּרַחֵם שלושה שינויים הוכנסו בפסוק בשילובו בברכה : ( א ) בפסוק במקרא המקונן במגילת איכה מדבר על ה' בגוף שלישי, ובברכה המתפלל מדבר עם ה' בלשון נוכח, כדרך שהוא מדבר בכל ברכות העמידה . ( ב ) לפי שמדובר בדיבור בגוף הנוכח אל הקב"ה, מי שהביא את הפסוק בברכה הקדים לכל אחת משתי צלעותיו מילת פנייה לה' 37 אלה התוספות היחידות באחד מתאריו המתבקשים בהקשר הזה — הַטּוֹב, הַמְּרַחֵם . לפסוק מהמקרא . ( ג ) יש בהבאת הפסוק תופעה ידועה — היפוך סדר הצלעות במובאה ( כיאסמוס ) . היינו שתי צלעות הפסוק הובאו בברכה בסדר הפוך : צלע ב של הפסוק ( כִּי לֹא כָלוּרַחֲמָיו ) הובאה ראשונה ( "כי לֹא כָלוּרַחֲמֶי" ) , וצלע א ( חַסְדֵי ה'...  אל הספר
האקדמיה ללשון העברית