באש בעורה

100 | פ ר ק ח על האש בדימוי — כְּאֵשׁאֹכֶלֶת ( ודוק יש כאן דימוי : כְּאֵשׁאֹכֶלֶת ולא אֵשׁאֹכֶלֶת ) , 88 אלא אמירה ישירה חדה, מפורשת וקונקרטית : ב א ש ב ע ו ר ה ממש . 89 עשוי לשתי צורות : צורה א — 40 . על פי הממצאים במגילות הכתיב "בעורה" בעורה = בּוֹעֲרָה ( או בּוֹעֵרָה ) , כלומר צורת בינוני פועל בבניין קל של השורש בע"ר ; אבל בסמיכות לעיצור הלועי עי"ן, הווי"ו לא נכתבה במקומה — לפני העי"ן — אלא נדדה לאחריה כמצוי במגילות . כבר העמיד על התופעה מו"ר יחזקאל קוטשר, והוא Isa a ) , כגון "ונטוע" כותב : "וי"ו נרשמה שלא במקומה" במגילת ישעיהו השלמה ( 1 ק במקום וְנִטְעוּשל נוסח המסורה ( ישעיה לז 30 ) , "ופועלתי" במקום "ופעולתי" ( ליתר 90 צורה ב — בעורה = בָּעוֹרָה, צורת הנקבהדיוק וּפְעֻלָּתִי ) של נוסח המסורה ( שם מט 4 ) . של בָּעוֹר, הבינוני המציין ריבוי פעולות או העצמת התרחשות, שאף הפך שם תואר 91 ההבדל בין בּוֹעֵר / בּוֹעֲרָה לבָעוֹר / בָּעוֹרָה הוא כהבדל שבין בּוֹגֵד / ושם עצם ממש . בּוֹגְדָה לבָגוֹד / בָּגוֹדָה . וכשם שהבינוני הפועל בּוֹגֵד / בּוֹגְדָה בשימושו הפועלי מציין פעולה חד-פעמית והצורה...  אל הספר
האקדמיה ללשון העברית