ש תי ה ע ר ו ת ע ל ע ניי ני מ ק ר א | 69 אישתייר . פירושן של כל החלופות האלה ( אִשְׁתַּאַר, אִשְׁתְּאַר, אישתאר, אישתייר ) הוא 'נותר' . 17 . אני סבור שבפסוק אחד במקרא יש לשקול את ההצעה שהפועל נִשְׁאַר התרוקן מהוראתו הבסיסית — 'נותר' — ומשמש אוגד במשפט שמני . המדובר בפועל נִשְׁאַר בפסוק הזה : "וְאֵי תְּנַחֲמוּנִי הָבֶל, וּתְשׁוּבֹתֵיכֶם נִשְׁאַר מָעַל" ( איוב כא 34 ) . לפי דעתי, הצלע השנייה של הפסוק הזה היא משפט שמני . הנושא שלו הוא השם וּתְשׁוּבֹתֵיכֶם והנשוא שלו הוא השם מָעַל והפועל נִשְׁאַר הוא אוגד, כאילו לפנינו : "וּתְשׁוּבֹתֵיכֶם הָיָה מָעַל" או "וּתְשׁוּבֹתֵיכֶם הָיוּ מָעַל" . 18 . יושם נא לב שאין מדובר בהקשר הזה בדבר ש"תשובותיכם" נותרו ממנו והם "מעל" ; אף אין לומר כי נותר מ"תשובותיכם" "מעל" ; הכוונה היא ש"תשובותיכם" הן "מעל" ממש . הפועל נִשְׁאַר בהקשר זה אוגד את הנושא לנשוא, כאילו אמר האומר 19 גם הפועל 18 מעל" . וכמו שבמקום הָיוּאפשר לומר הָיָה ביחיד,"ותשובותיכם הָיוּ נִשְׁאַר בא בצורת היחיד ( ולא נאמר נִשְׁאֲרוּ ) . 19 . אומנם התרגומים הארמיים פירשו את נִשְׁאַר בפסוק הזה ( איו...
אל הספר