על החלוקה לפסוקים במקרא

ש תי ה ע ר ו ת ע ל ע ניי ני מ ק ר א | 65 היינו כל אחת מהן נכתבת כיחידה נפרדת משכנתה . יש פרשות ארוכות ויש פרשות 4 חלוקת הפרשה ליחידות קטנות, המכונות פסוקים, אין לה ביטוי במקרא קצרות . הכתוב . אף קריאת מילותיו לדיוקה אינה נתונה בכתב, כי המקרא הכתוב במגילות איננו מנוקד ואיננו מוטעם . 4 . רק במסירת הקריאה של המקרא מצויה החלוקה לפסוקים . כמעט תמיד כל פסוק ופסוק מהווה יחידה תחבירית ומילותיו מנוקדות בסימני ניקוד ומוטעמות בסימני טעמים ( הדברים האלה ברורים דיים בנוסח המסורה הטברני המהלך בכל קהילות ישראל ) . המצחפים הקדומים מנחים את הקריאה בעל פה הנמסרת מדור לדור . הם מנוקדים ומוטעמים ונמסרת בהם החלוקה לפסוקים . כך הוא למשל בשני כתבי היד החשובים — כתר ארם צובה וכתב היד שהיה ידוע ככתב יד לנינגרד ( הידוע כיום ככתב יד פטרבורג ) — וכך הוא בספרי הדפוס של המקרא מראשית הדפוס עד ימינו . 5 ידוע לנו כבר מספרות חז"ל מחיבורים תנאיים 5 . המונח-מושג פסוק ( או פיסוק ) ומחיבורים אמוראיים ( שנתחברו בשנים 200 [ או 250 ] — 600 למניין הרגיל ) . לפי המאגרים של המילון ההיסטורי ללשון העברית של האקדמיה ללשון העברית הש...  אל הספר
האקדמיה ללשון העברית