צִרְעָה היא אחת מחיות השדה — אַרְיֵה

60 | פ ר ק ה 25 במרוצת הזמן, ככל הנראה כבר א 35 ; מלכים א ד 9 ) , וְשַׁעֲלַבִּין ( יהושע יט 42 ) . בתקופה קדומה, נשל העיצור הסופי בי"ת / b בעברית ובארמית, והשם נשקל בכל אחת משתי הלשונות במשקל אחר . 21 . ( ב ) גם השם צִפֹּר ( צִפּוֹר ) בעברית — צִפַּר ( הצורה המיודעת : צִפְּרָא ) בארמית — מוכר היטב, כגון הַצִּפֹּר ( בראשית טו 10 ) , קַן צִּפּוֹר ( דברים כב 6 ) , ותרגם אונקלוס ( שם ) "קִנָּא דְּצִפְּרָא", וכן "וְצִפַּר שַׁחְפָּא" ( ויקרא יא 16 ; תרגום של המילים "וְאֶת הַשָּׁחַף" ) , "צִפֲּרֵי שְׁמַיָּא" ( דניאל ד 9 , 18 ) , אבל בערבית נתקיים השם המקורי בארבעה עיצורי שורש — عصفور . בעברית ובארמית נשל העיצור הראשון עי"ן / ˁ . 22 . ואולי יש בעברית המקרא שם שלישי שהיה בעבר בן ארבעה עיצורים ונשל בו עיצור אחד . ובלשון מפורשת : היש אפשרות שהשם צִרְעָה במקרא משקף נשילה של עיצור רביעי ופירושו של השם אחר ? התשובה לשאלה הזאת חיובית, אם תתאמת השערתי שהשם צִרְעָה במקרא אינו מציין דבורת בר ארסית אלא את חיית השדה ( שנקראה גם "חַיַּת הארץ" וגם "חיה רעה" ) . שמא השם הוא מקבילו של השם בעל ארבעת העיצורים ש...  אל הספר
האקדמיה ללשון העברית