וַיִּשְׂטְמֻהוּ בַּעֲלֵי חִצִּים

36 | פ ר ק ג "'וימררהו ורבו' — אלו אחיו, 'וישׂטמהו בעלי חצים', אלו שמעון ולוי דכתיב 'ויתנכלו 26 "'בעלי חצים' — מי היו אתו להמיתו' ( בראשית לז 18 ) " ( מדרש לקח טוב, ויחי ) . 27 אלה שעשו אותה רעה ליוסף, שמעון ולוי שנקראו 'בעלי חצים'" ( בראשית רבתי ) . 21 . יושם נא לב שגם המילה המפרשת ( חִצִּים ) וגם המילה המתפרשת ( מְכֵרֹתֵיהֶם ) באות בטקסט אחד, כלומר יצאו מפי בעל מחבר אחד . דומה שהטקסט מספר שבכוונת מכוון הותיר יעקב את התוכחה לשמעון ולוי בעניין שנאתם ומעשיהם כלפי יוסף עד שבא לומר את דבריו על יוסף . נמצא שהתוכחות כלפיהם הוזכרו בכפליים, במה שנאמר אליהם מפורשות על שכם ובמה שנרמז עליהם בדברים ליוסף . 22 . כבר הקדמונים פירשו את מְכֵרֹתֵיהֶם "כלי זין" . כך נמצא בתרגום המיוחס 28 במדרש תנחומא ובפרקי רבי אליעזר . גם אב הכנסייה היירונימוס בפירושו ליונתן, 29 וזה הפירוש הראשון שהביא רש"י : "לשון ביאר כך ( arma eorum = כלי זינם ) . כלי זין" . והדברים נתקבלו על כמה מהחדשים . כבר הקדמונים לא רק דימו את מְכֵרֹתֵיהֶם למילה היוונית αριαχάμ , אלא סברו שזו המילה היוונית ממש . ושד"ל "מיתן" את הדעה הזאת משק...  אל הספר
האקדמיה ללשון העברית