32 | פ ר ק ג נמנע כאשר מדובר בטקסטים קדומים והלשון שבה נכתבו אינה ידועה במלואה . הקושי גדול שבעתיים אם מדובר במילה יחידאית בכל הספרות הכתובה בלשון שבה נכתב הטקסט שבו היא מצויה . 8 . דרך טובה וסלולה אחרת היא עמידה על משמעות המילים מתוך עיון בהקשרן . פעמים הרבה שההקשר מספק נתונים המבארים את המילים שכותב הטקסט השתמש בהן, לרבות משמען של מילים נדירות . עם זאת לא פעם ההקשר לבדו אינו מאפשר לעמוד על משמעותן של מילים לא מעטות . לעיתים המילה נקרית בטקסט אחר בן תקופה אחרת, וביאורה מגיע ממנו . כך הוא למשל הפועל היחידאי במקרא פִּנֵּק בפסוק "מְפַנֵּק מִנֹּעַר עַבְדּוֹוְאַחֲרִיתוֹיִהְיֶה מָנוֹן" ( משלי כט 21 ) . הימצאות הפועל בספר בן סירא ובספרות חז"ל בהקשרים ברורים מספקת את פירושו של פִּנֵּק במקרא : "תן לאח ותין ופניק נפשך, כי אין בשאול לבקש תענוג" ( בן סירא יד 16 ) , "כל זמן שבני עושה לי רצוני היו מערבים ומעדנים אותו ומפנקים אותו" ( ספרי דברים שו ) . משתי המובאות אנו למדים שהפועל פִּנֵּק עניינו 'עינג' . 9 . ויש דרכים נוספות כדי לעמוד על המשמע הקרוב או המשמע המדויק של מילים, ולא אזכיר כאן אלא שתיים ...
אל הספר