הצ ו ר ו ת | 367 היינו לצפות להיטמעותהּ, אלא גם מתוך היעדר עדויות לשיכולהּעם עה"פ שורקת . בשלבים מאוחרים יותר של הלשון כאשר התבטל המכפל ב- t הפכו חילופי המקומות בין צורן הבניין לעה"פ שורקת לכלל שגור, דרך משל : בעוסורא ד ̌ אלאחא עסתאר 'באיסור של האל נאסר' ( ג"י 34 ש' 13 ; ועוד ) ; בישא בכאנה ניסתאר בישא נעסתאר בכאנה 'רשע בבסיס שלו ייאסר, רשע ייאסר בבסיס שלו' ( ג"י 80 ש' 7 ; ועוד ) ; זמא ד ̌ תארמידיא בגאוה עשתיד 'הדם של התלמידים בתוכו נשפך' ( ג"י 333 ש' 61— 17 ; 450 במקורות האפיגרפיים הקדומים יש יותר מחמישים היקרויות העומדות אש"ד ) . בתנאים הנדרשים לשיכול, אך לא נמצאה ולו דוגמה אחת ודאית להתממשותו . לשיטתנו, אין זאת אלא הוכחה לקיומו של מכפל בצורן הבניין המבטיח חציצה 451 לא מן הנמנע שהכתיב החריג עתאסאר 'נאסר' תנועתית עם העיצור הבא אחריו . ( ס"ד 37 ש' 14 ) במקום הכתיב הרגיל עתסאר משקף את הרחבת התנועה החוצצת . מנגד חשוב להדגיש שדוגמה להיטמעות צורן הבניין בפה"פ עשויה להצביע על ראשית תהליך פישוט המכפל : לעסירון 'ייאסרו' ( קמע א"מ א ש' 31 ) / / ליתיסרון / / ניתסרון ( להפניות § 4 . 7 . 5 ) . כא...
אל הספר