5.4 כינויי המושא החבורים לפועל

הצ ו ר ו ת | 265 ø , -ה 'אותה' ø , -ה ; -יא , -י-א נסתרת 'אותנו' * -נאן-ינאן , ( -נאן ) מדבריםרבים 'אתכם'-נכון , -נאכון-ינכון , -ינכחון ,נוכחים ינאכון ; -אנכון 'אתכן' * -נכין-ינכין ; -ינ ( א ) כון נוכחות- 'אותם'-נון , -נחון-ינון , -ינחון נסתרים 'אותן'-נין , -נחין ; -ינין , -ינחין ; נסתרות ניא-יניא . 1 1 מדבר ומדברת -אן ; -ן- כינוי המושא לגוף ראשון נעדר תנועה סופית המאפיינת ניבים קדומים של הארמית ( כולל מסורת הכתיב בסורית ) . אן : לאטאן 'קילל אותי' ( מ"ב 91731 ש' 10 ; ועוד ) ; זארזאן ושאדראן ופאקדאן 'חימש אותי ושילח אותי וציווה אותי' ( קמע מ"ס 20 / 2087 צד א ש' 41— 15 ) ; חזאן- 'ראה אותי' ( מ"ס 69 / 2054 ש' 6 ) , אומיאן 'השביע אותי' ( קמע לידז' ש' 74 , 87 ) ; ת יׄ ליגטאן 'תאחזי אותי' ( מ"ס 124 / 2054 ש' 11 ) ; לאנעכדבונאן 'לא ישקרו אותי' ( מ"ס 51 / 2054 ש' 6 ; ועוד ) ; לנטרונא׀ן 'ינצרו אותי' ( קמע א"מ א ש' 94— 50 ) ; פורקאן 'הצל אותי ! ' ( ייל 2364 ש' 14 ) ; ועוד . ן : שיחלון 'שלחו אותי' ( קמע מ"ס 10 / 2087 צד א ש' 8 ) ; זארזון 'חימשו אותי' ( א"פ 19 ש' 12 , 48 ) ; פאקדון 'ציוו אותי' ( א...  אל הספר
האקדמיה ללשון העברית