218 | פ ר ק חמ יש י ש' 19 ) ; אנא בחילאי 'אני בכוחי' ( מ"ס 25 / 1928 ש' 11 ) . לאחר וי"ו החיבור מושמטת פעם 2 אחת אם הקריאה : ונא מירים 'ואני ( הלקוחה ) מירים' ( מ"ס 120 / 2054 ש' 8 ; § 3 . 6 . 3 ) . 1 . 1 נוכח "אנאת", "אנת", "את" 'אַתָּה' כינוי הגוף ההיסטורי לנוכח אַנְתָּה / אַנְתְּלובש במקורות המנדאיים המוקדמים שלוש צורות : אנאת , אנת , את . הצורה העיקרית אנאת ( x 22 ) שולטת גם בכתבי היד הספרותיים . מקובל לראות בה תולדה של היקש לכינוי המדבר אנא 'אני', כשם שכינוי הנוכחים אנאתון התפתח באנלוגיה לכינוי המדברים * אנאן / אנין ( עיין להלן ) . לא מן הנמנע שאנלוגיה זו הסתייעה בנטייה השכיחה במנדאית הקדומה לחציצה בין 3 דוגמות רצף העיצורים, אף שהללו נמצאים בשתי הברות שונות ( השווה § 3 . 2 . 1 . 4 ) . אחדות : אנאת אסואר מלאכא 'אתה אסואר המלאך' ( מ"ב 91722 ש' 9 ) ; אסיא אנאת 'אתה רופא' ( ברלין 2419 ש' 36 [ ג 2 ] ; ועוד ) ; אנאת סחוט 'אתה תפוס ! ' ( מ"ע 60494 ש' 17 ) ; אנאת רחיק 'אתה התרחק ! ' ( פוניון 1 ש' 9 [ 11 ] ; פוניון 2 ש' 7 [ 01— 11 ] ) . רביםיחיד * אנאן ( > אנין ) אנא גוף I אנאתון ( < אנתון...
אל הספר