4.10.1 עדויות לקיומה / אי קיומה של הדו־תנועה āy/ay

ה ה ג ה | 191 ס"ד 37 ש' 15 ; מ"ס 40 / 2054 ש' 14 ; ועוד ) וכן לאעתלה ( קמע מ"ס 16 / 2087 טס ג ܿ ܝܬ ; אב"י לָא אִית או לֵית ) ; חעכלא 'היכל' ( מ"ס 68 / 2054 צד א ש' 46 ; השווה סו' ܠܼ 419 בהברה פתוחה : בחלא 'בכוח' ( וולף 38 ש' 23 ) ; בעיניא / בעניא 'בין' ש' 17 ; ועוד ) . ( הרבה ) ; חואניאתה / חעוניאתה 'בעלי החיים שלו' ( הלפ' 3011 ש' 39 ; מ"ס 69 / 2054 ש' 4 ; ועוד ) ; לעליא 'לילה' ( א"פ 27 ש' 19 , 63 ; ועוד ) , לליא ( פוניון 1 ש' 9 [ 12 ] ) ; חזתינין 'ראיתי אותן' ( פוניון 13 ש' 9 [ 10 ] ; פוניון 14 ש' 8 [ 9 ] ) לעומת ח [ ז ] איתינון 'ראיתי אותם' ( מ"ב 117880 ש' 7 ) . בכמה וכמה מקרים מוסרים הסופרים עדות כלאחר יד על כיווץ הדו-תנועה . היפוך סדר האותיות המייצגות את הדיפתונג ההיסטורי בשורה של מקורות ( ובחלקם יותר מפעם אחת ) מעיד כנראה על פער בין הגיית המעתיקים לכללי הכתיבה המקובלים עליהם . פער זה עשוי להסביר מדוע נכשלו בקביעת המיקום המתאים לאותיות התנועה ( אי > יא ) . הדברים אמורים בכיוצא באלה : ביאתא 'בית' ( פוניון 27 ש' 7 [ 9 ] ; 420 מ"ס 26 / 1928 ש' 2 ) , ביאתה 'ביתו' ( פוניון 25 מ"ע 16827 ...  אל הספר
האקדמיה ללשון העברית