4.4.2.1 הידמות והתלכדות של d

154 | פ ר ק ר ב יע י ( קמע מ"ס 07 / 2087 טס א צד א ש' 15 ; נג"ד ) ; אבתאנכון 'עשתה אתכם' ( פוניון 28 260 במקרה אחר מצינו ראיה להתפתחות ש' 11 [ 14 ] ; עב"ד ; לעניין הכינוי § 7 . 4 . 5 ) . תנועה חוצצת אבאדאתון 'עשיתם' ( קמע מ"ס 17 / 2087 צד א ש' 13 ; השווה למטן חאדיתיא בספרות הקלסית ) . בשורש חד"ת עיצור השורש השני מידמה בצורת 261 חאתיא 'חדשים' ( פוניון 27 ש' 8 [ 11 ] ; הרבים וכפי הנראה גם בצורת הרבות, כגון 262 הכתיב החלופי השווה מ"ע 124900 ש' 18 ) לעומת חאדיתיא ( ג"י 223 ש' 5 ) . 263 עשוי לשקף שלב מעבר טרם התלכדות חתתיא 'חדשים' ( מ"ע 493 - 12 ש' 19 ) 264 בכתיב חריג אחר קובע הסופר את ה- ד שלא במקומה וסביר שהדבר העיצורים . מעיד על פער בין הכתיב ה"ראוי" בעיני רוחו לבין לשונו בפועל : [ ח ] אתדאתא 265 ' [ ח ] דשות' ( פוניון 27 ש' 9 [ 12 ] ) . הידמות פרוגרסיבית של d מזדמנת בצורת עתיד של בניין אתפעל : תעתבקבה 'תיצמד אליו' ( מ"ב 91732 ש' 25 ) / / תידאבקבה ( מ"ב 91731 ש' 10 ; ועוד ) . במקרה זה פה"פ היא שמידמה לצורן התחילי ( תד > תת ) . הידמות לפנים בנסיבות דומות מוכרת בסורית ובאב"י . תעידנה על כך...  אל הספר
האקדמיה ללשון העברית