הכ תי ב | 107 עוד נציין כי בקערה מנדאית יוצאת דופן בזכות כְּתָבה הפרוע והחזרות המרובות שבה, ייתכן שנמצא הד לשימוש נרחב יותר בשיטת הקיצורים, כגון עסי רׄׄ יא וחת אקי ד ̌ בית מריא אלחיי אב גׄדׄ 'אסורים וחת < ומים > המפ < תחות > של בית האדונים, 220 בשל אופי הקערה אין האלים ( המכונים ) אבוגד < אניא > ' ( מ"ס 98 / 2054 ש' 5— 6 ) . 221 לפסול את האפשרות לשיבוש במסירה . 220 . ההשלמות נסמכות על מקבילה ( השווה מ"ס 65 / 2054 ש' 6 ) . 221 . במקרים אחרים ברור שהכתיב המקוצר יסודו בחוסר במקום להשלמת הכתיבה בסופי שורות, כגון ליליאתא נ < וקבאתא > 'הליליות הנקבות' ( מוס' 139 ש' 5 ) ; בשושלאתא ד ̌ א < בארא > 'בשלשלאות של עופרת' ( מוס' 139 ש' 8 ) . שתי התיבות המקוצרות ממוקמות במרכז הקערה סמוך לציור דמות אנושית גדולה ופיענוחן מתאפשר בוודאות הודות לחזרה מילולית בהמשך ההשבעה . בהתחשב בסידור הקערה נראה שבתחילה צוירה הדמות ורק אחר כך נוסף הכיתוב בחללים הריקים שנותרו פנויים בין רגליה ( לפרקטיקה נפוצה זו ראה וילוז'ני, דמות וצורה, עמ' 32 ) .
אל הספר