ה כ תי ב | 93 המנדאית . באפיגרפיה אותרו צורות מספר הסוטות מן הכתיב המקובל, כגון חייא זאכחין ( מ"ס 41 / 2054 ש' 9 , 10 , 11 , 12 ; מ"ס 51 / 2054 ש' 12 ; מ"ס 62 / 2054 ש' 9 ; מ"ס 115 / 2054 ש' 53— 36 ) , חיייא זׄ אכחין ( מ"ס 43 / 2054 ש' 10 ) , חי [ יאז ] אכחין ( מ"ס 14 / 2054 ש' 11 ) , חייא זאכחון ( מ"ס 15 / 1928 ש' 11 [ צ"ל זאכחין ] ) . ג . צורות פועליות : לבישנחא 'אני לָבוּש' ( מ"ס 51 / 2054 ש' 9 ) ; עסיריתחון 'אתם אסורים' ( דויד' 21 ש' 6 ) ; אזלחא 'הולכות' ( מ"ס 22 / 2054 ש' 6 ; א"ס 18 שתי שורות לסוף ) לצד אזלא ( מ"ס 22 / 2054 ש' 6 ש' 9 ) ; לאתישקלחון 'לא תרימו' ( מ"ס 67 / 2054 ש' 10 ) ; לאתידאלחון 'לא תזקפו' ( מ"ס 67 / 2054 ש' 11 ) ; ונתברחון 'ויישברו' ( מ"ס 15 / 1928 ש' 9 ) ; לעזלחון 'ילכו' ( מ"ס 51 / 2054 ש' 10 ) ; לעזלחא 'תלכנה' ( מ"ס 51 / 2054 ש' 01— 11 ; מ"ס 01 / 2054 ש' 12 ) . ד . כינויי הגוף הפרודים לרבים : בכל אחד מכינויי הגוף לרבים נמצאו עדויות לתוספת ח . בגוף ראשון ושלישי המציאות מורכבת יחסית והנתונים יכולים להתפרש לשתי פנים . בגוף שני המציאות חד-משמעית ונדמה שאפשר להכפיף ...
אל הספר