3.7.2 דיגרף עי

84 | פ ר ק ש ל י ש י 1 171 דיגרף עי במצב מצעי מעבר צמד האותיות עי לאמצע התיבה מייחד עדי נוסח אחדים בקורפוס האפיגרפי . המעבר התאפשר ככל הנראה בזכות מקרים דוגמת בעידא , בעיל , בעין שבהם מצטרפת מילת היחס אל השמות ומפקיעה אותם מחזקת "ראש תיבה" . גורם מסייע נוסף הוא הרכיב העצמאי עיל 'אל' המזדמן לעיתים תכופות בשמות המלאכים, למשל : ברכעיל , גברעיל , פרעיל , צאורעיל . שילוב שני גורמים אלה עם זיהוי הסימון המורכב עי עם תנועות e / i הכשירו את הקרקע להופעתו בתוך התיבה . הכתיב המורכב חביב במיוחד על סופר קערת פיצ' ה . 2— 1907 . יתר העדויות מסתעפות למקורות מעטים : 142 שבעיקאלון 'מותרות 141 געידא * 'הגדה ( של החדקל ) ' ( ש' 12 ) ; א . פיצ' ה . 2— 1907 : להן / ם' ( ש' 18 ) ; תעיבעיל 'תבל' ( ש' 19 ) ; בעיסאראיון * 'בשׂרם' ( ש' 25 ) ; כבעיש < י > א 'כבושים' ( ש' 29 ) ; במעימרא 'במאמר' ( ש' 34 ) ; בעית 'בֵית-' ( ש' 63— 37 ) ; קעינאיאנה 'קניינו' ( ש' 41 ) ; וכ < ב > עישיא 'וכבושים' ( ש' 42 ) . ב . שונות : בעיל 'בֵּל ( צדק ) ' ( קמע מ"ס 07 / 2087 טס ד צד ב ש' 25 ) בעינא 'אשל' ( מ"ס 20 / 2054 ש' 65— 58 ; ד"ק...  אל הספר
האקדמיה ללשון העברית