פרק שני: הכתב

20 | פ ר ק ש ני המנדאי לענף הדרום מסופוטמי יחד עם הכתב העילימאי, אלא שנחלקו החוקרים באשר ליחסי התלות בין שני הכתבים העיקריים הנכללים בענף זה . לפי דברי נוה, "הכתב העילימאי קדום יותר מהכתב המנדעי . מסקנה זו היא בלתי-נמנעת לא רק משום שהאותיות העילימאיות פחות מפותחות בצורותיהן, אלא גם משום שהאותיות בכתב העילימאי בדרך-כלל אינן מתחברות עם חברותיהן, ואילו בכתב המנדעי 5 קוקסון נוקט גישה מקובלת מאוד הכתיבה בלִיגָטוּרָה, היינו תוך חיבור האותיות" . קרובה, אם כי לדעתו ראוי להטעים את הדמיון בין הכתב המנדאי לכתב הכראקיני 6 שנתגלה במטבעות מהמאה השלישית לספירה . כנגד נוה וקוקסון מצוך מציע הסבר התואם לתפיסתו את שורשי המנדאות בארץ ישראל . לשיטתו של מצוך מקור הכתב המנדאי בכתב הנבטי שאימצו המנדאים 7 את הקרבה היתירה עם הכתב העילימאי הוא פותר בהנחה לפני עזיבתם מזרחה . 8 זה לא מכבר הציע הברל ( כתב איראני ) שהאחרונים שאלו את כתבם מן המנדאים . נקודת מבט חדשה לבירור מקור הכתב המנדאי בהרחיבו את ההסתכלות לכתבים ארמיים נוספים בעולם האיראני . הברל מקבל את המסגרת שקבעו נוה וקוקסון, אך מעדיף לראות בשלושת הכתבים הדרו...  אל הספר
האקדמיה ללשון העברית