"נסוק" = מורם, מוטעם ( כך פירש גם בער, אמ"ת, עמ' 25 — 26 ; בו"ש, עמ' 24 ) . — המשפט כולו ראה להלן לשו' 16 . 15 בדגשה ] דגש חזק וגם דגש קל . חיבור זה של השניים לכאורה מוזר הוא, וכבר תמה עליו ויקס ( אמ"ת, עמ' 81 והערה 5 ) . אך למעשה הדגש אינו הסיבה של הכלל אלא תוצאה של גורמים אחרים שהשפיעו וגרמו לתופעה, ושני גורמים אחרים התחברו כאן . וכבר ניסחתי את כללי המשרת בתיבה הסמוכה לצינור על יסוד מניין ההברות שלפני הנגינה ואיכותן ( דקה"ט, עמ' 203 — 204 ) . 16 למטה טעמו ] במירכא, כשימוש ביטוי זה גם למירכא שבטעמי כ"א ספרים ( ראה קונטרס נח, נוסח א', הפירוש לשו' 4 ) . התנאי כולו ( לעיל שו' 13 — 15 ) הוא אפוא : אם ראש הפסוק ( המשרת לצינור ) מנוקד בדגש באות המוטעמת, הרי אז יורד הוא מלמעלה למטה, השופר הופך למירכא . 17 ובדגשה נאמו ] הגייתו, נעימתו תהיה באות הדגושה, כי נגינת הטעם בה היא המוטעמת . 19 ולא—ירימו ] לא יהיה מורם בשופר, ראה לעיל לשו' 16 . 24 הטעם הנצב ] העומד לשרת . מעין התמונה העולה מבר' יח, ח, והתרגומים הארמיים שם . 25 במחצב ] במכתב . חצ"ב במשמע 'חקק, כתב', מצוי גם במקומות אחרים בקונטרסים ( לה...
אל הספר