4 כאשר—לפלוני ] הכלל בא לאחר שנמנו הדוגמאות . וביטוי זה הוא הסבר לצורות הנסמך : כאשר המילה יוצאת אל מילה אחרת ( ברוב הדוגמאות שם פרטי ) , כלומר, כאשר משמעה חל על מילה אחרת, למשל, "מחנה" אינו עומד לעצמו אלא יוצא על "לראובן" . והיא דרך להגדרת הנסמך על משמעות השייכוּת והקניין הגלומה בו . משמעיו האחרים של "סמוך" ( = מוקף, מחובר בטעם, קרוב ) הרי אין עניינם לכאן, כאמור . הדבר ] דָּבָר = מילה, שֵׁם . השווה גם לעיל קונטרס לו, שו' 40 ; ולהלן קונטרס מ, נוסח א', שו' 23 . פלוני ] במקום שיזכיר מילה אחרת או שם עצם אחר כסומך נקט לשון "פלוני" כמילת-חלל, על פי הדוגמאות, שרובן בסמיכות אל שם עצם פרטי, וכך גם רוב שימושם של שני השמות ( "מחנה", "מטה" ) במקרא . המיליות הטפולות "על פלוני", "לפלוני" נגררו בעקבות שתי הדוגמאות שקדמו להן "למטה", "על מטה" ( שו' 3 ) . "מחנה—"מטה" ] הכלל אמור לכתחילה על שתי תיבות אלה, שהן מן השכיחות מסוגן . כולו—נקודות ] כאשר תהיה המילה בנסמך הריהי תמיד בצירי . 5 — 6 מרעֵה—העשֵׂה ] הרי זו תוספת דוגמאות מצורות אחרות, רובן צירופים בודדים במקרא . באלה הסומך או המשלים אינו שם פרטי ( "פל...
אל הספר