שווא במשרתי אמ"ת 325 לדלך אלוגה" ( = אם תשים תחת האות הראשונה בתיבה טעם, תחוש בשווא משום שהוא מתהפך ועומד בראש ההברה [ הבאה ] , ויונע באותו אופן [ בתנועה ] ) . הרי זה תיאור מוחשי ביותר של התהליך הפונטי כיצד הופך השווא הנח ( שלשיטת "מאמר השווא" מחובר לימין ) לשווא נע ( המחובר לשמאל ) בעטיו של המשרת מירכא שנוסף בתיבה . ואכן מילים רבות באה בהן מירכא כזאת לפני שווא גם כשהשווא הנע אינו ממומש כפתח, שכן קטגוריה זו אינה מיוחדת לעיצורים גרוניים שבפתח דווקא, למשל סַֽ לְעִ֥ י וּמְצוּדָתִ֗ י ( תה' יח, ג ) , פָּֽ תְח֣ וּ רְשָׁעִים֮ ( תה' לז, יד ) , לִֽ שְׁא֣ וֹל שַׁתּוּ֮ ( תה' מט, טו ) , זִֽ בְחֵ֣ י אֱלֹהִים֮ ( תה' נא, יט ) . אלה וכיוצא בהם בגדר הכלל דידן הם, אלא שמימוש השווא בהם אינו כפתח לכללי הטברנית, אלא כתנועת העיצור הגרוני הסמוך לשווא . ואולם בכל הדוגמאות שבקונטרס זה השוואים הנעים ממומשים בהגייה הטברנית כפתח ( בין הוא שווא במעמד רגיל [ אֶ֥ קְרָ֣ א ] , בין הוא ממומש כתנועת הפתח שבעיצור הגרוני הסמוך [ תִּ֥ מְחַ֥ ץ ] ) . באותם המתממשים כפתח אפשר היה לציין את אופן ההגייה על ידי סימון חטף פתח במקו...
אל הספר