קונטרס יד — שווא וגרוניות

( אֲאְהֲהְחֲחְעֲעְ ) . אולי אפשר לפרש "שתי דרכים" — שני הסימנים המרכיבים את החטף, ואז יהיו בכל הארבע שמונה סימנים, שני סימנים בכל אות חטופה ( אֲהֲחֲעֲ ) , אך לפי ההדגמה של האותיות בהמשך שורה זו אפשרות זו קלושה היא . — יושם לב שאין מחבר הקונטרס מבחין בין שלושת סוגי החטפים . כל עניינו עד כאן הוא העיקרון של הרכב הסימנים, סימן החטף המורכב משווא ומתנועה . 4 אלף 1 —חית 2 ] אותיות אלה לאו דווקא, ולא רק הן . מן הגרסאות השונות בכתבי היד עולה מבוכתם של המעתיקים, וברור שנתקצרה שורת האותיות וכנראה היה מספרן גדול יותר, ותפקידן להדגים את סימני הניקוד שדובר בהם . המחבר הדגים אפוא את כל האותיות באותו אופן : אֲאְחֲחְהֲהְעֲעְ . לפי זה נשמטו בפנים ארבע אותיות : ה ה ע ע, ויחד הגיעו למניין "שמונה פנים" . מסתבר שבגלגולי ההעתקה נשמט הניקוד או נתבלבל, והכול נראה למעתיקים כחזרה מיותרת ומגובבת של אותיות . על כן קיצרו והותירו אך פליטה לאותיות, אף כתבון בשמותיהן במלואם למנוע השמטה נוספת . 5 כולם—שערים ] מכאן ואילך ידובר בצירופי השווא לסוגיו עם האותיות הגרוניות . ארבע אותיות הגרון מצטרפות וחוזרות ומצטרפות אל כל אח...  אל הספר
האקדמיה ללשון העברית